טרום מסע – הספירה לאחור החלה

20.11.17 – השעה 21:20 , אני יושב לשולחן וכותב את הפוסט הראשון שלי/שלנו.

אני חש זאת בתוכי, את ההתרגשות המתחילה לפעום, ככל שהספירה לאחור מתקדמת לה. יש 2 תאריכי יעד… האחד של שרה והשני שלי, והתחושה מתעצמת ומקבלת עוצמות אדירות. אני מנסה לחשוב מתי השבוע זה התחיל, ואני יכול בהחלט לשים את האצבע על אותו רגע, זה היה בשישי בערב, עת הוזמנו לארוחת ערב אצל הוריו של רן חתני, בעלה של לימור בתי, אל ביתם באבן יהודה.אין יותר מאושר ממני להגיע לארוחת ערב שבת אצל שוש וציון. האווירה, הילדים, הנכדים, כל ההמולה מסביב נותנת לי תחושה של משפחה ענקית וכייפית, וכך זה בכל פעם מחדש כשאנו מגיעים אליהם.חנינו בחניה ליד הבית באבן יהודה. הגענו בדיוק כשדורין, טל ועלמה חנו לידנו, ידעתי שעלמה לא חשה בטוב , התקררות , שיעול ועוד כל מיני כאלה ואחרים.הנכדה ישנה באוטו, היה צורך להעביר אותה לעגלה, נו ומה לעשות, התעוררה לשמחתי, התבוננתי בה בעיני השקד הגדולות שלה כשהיא מנומנמת משהו בעגלה, וכך אני מושיט לה את הזרת שלי על מנת לחוש אותה… והיא, כמו שרק היא, תופסת את האצבע ולא מרפה… חובקת את הזרת בכוח, מביטה בי כאילו אומרת… לאן אתה חושב שאתה נוסע סבא…ואני מביט בה, והיא לא מרפה. מן מבט שכזה מלא בטוב, ברוך, וכך אני הולך לצד העגלה המובילה את כולנו לעבר הבית של שוש וציון ובכניסה כשלא ניתן לעבור בשער כולנו יחד היא מרפה ממני.באותם הרגעים לא נתתי דעתי בעניין למרות שחשתי בתוכי משהו לא ברור, אך ככל שהזמן חלף לו מאותו ערב שמתי לב שאני עושה שימוש בביטוי …. אני מתחיל להרגיש את הלחץ החיובי סביבי….אני בטוח שזה היה הסימן והאות לכך שמחד, הקושי החל לחלחל לתוכי בנוגע לעלמה, ומאידך הסימן שהנה זה הולך וקרב.

זה יהיה קשה..עלמה נכדתי.

הימים הופכים להיות עמוסים יותר ויותר, המטלות רק מתגברות להן. בערב הרשימות מתארכות, ובבוקר למחרת מתחילה הריצה לסגור פינות.וישנם מטלות רבות, לא אכנס עכשיו בכתיבת שורות אלו  לכל אותן מטלות, אך בחלק מהן אני כן רוצה לשתף אתכם חבריי.מחשבות… כן מחשבות…. מעניין שהמחשבות תופסות אצלי מקום נכבד מאוד בכל הקשור לנסיעה: חברים, פרידות, משימות שהתחלתי ואני מניח בצד ומקווה שיום אחד לכשנחזור אמשיך בהם, משפחה, כן… כל אלה גורמים לי למחשבות מרובות ולא מניחים לי. למרות האסימון שנפל כבר , והספירה לאחור בעיצומה, אני עסוק בזה … והרבה.חברים, ויש לי הרבה מן המוצר הזה, אני מתבונן בקבוצות הווטצ אפ שאני חבר בהם ולעיתים אני לא מאמין למספר הגדול של אותם חברים המקיפים אותי. להיפרד מהם זה לא פשוט, כי… כידוע אני איש של חברים. להיות מוקף תמיד בחברים, ולא משנה היכן… בפרלמנט של הים, בחברים מהפנימייה,חברים שלי ושל שרה המשותפים, חברים שהולכים איתי כברת דרך ארוכה מאותם ישובים בהם נטלתי חלק פעיל. המחשבה שפרק זמן ארוך כל כך אני הולך להתנתק מכל החבורה המדהימה הזו… במילה אחת – זה קשה.

קריבו,שמוליק,דליה, ואנוכי

וכך, אני ממשיך במחשבותיי ורואה לנגד עיניי את המדינה השכנה לנו היא ירדן, שבתקופה האחרונה מצאתי שם בית חם שידע לקבל אותי עם חברים טובים שטיילו איתי ועם חברי היימן הבדואי. זה יחסר לי מאוד הטיולים לירדן, אני מקווה שכשנגיע לאוסטרליה, ונתחיל שם את מסענו בערבות המדבר – באאוטבק האוסטרלי, זה ייתן לי מרץ ויזכיר לי את הימים היפים בממלכה ההאשמית: את עבדאללה המדריך דובר העברית, את אבו רמזי הסוכן שלנו שעושה ימים כלילות על מנת שנחוש בירדן כבביתנו, את אותם מקומות נפלאים שבכל פעם מחדש כשאנו מגיעים אליהם אנו חשים נפעמים. אלו זיכרונות נהדרים שילכו איתנו לאורך כל המסע.

עבדאללה והראל

לצד הזיכרונות המציפים אותי מהסובב אותי לקראת שעת השין, אני ממשיך במלוא הכוח בכל הקשור לסגירות של פינות ועניינים העומדים על הפרק.שרה ואני יצרנו לוגו משלנו בעזרתה המקצועית של גלי המעצבת. יצקנו לתוך הלוגו את כל מה שחשבנו שהוא נכון לנו, ואכן יצא לוגו מרשים לדעתנו, אותו אנו נדפיס על חולצות טריקו שלנו לנסיעה, והוא יפאר את ראש העמוד של הבלוג שלנו.חשבנו שבלוגו אנו רוצים לראות מפה של אוסטרליה, נקודות בהם נעבור, רכב שטח וקרוון שאיתם נחצה את היבשת לאורכה ורוחבה, את סמל החיה המפורסמת של אוסטרליה, וסלוגן שיביע את התחושות והרצונות שלנו. ואכן, אנו מרוצים מאוד מהתוצאה.

הלוגו שלנו

אין לנו שום חברים ביבשת, היה צורך למצוא ישראלי או מקומי על מנת להתחיל להניע רכישות שם. ואכן, התחלתי לשוטט בפורומים וכעבור זמן דיי קצר קבלתי שם של ישראלי באוסטרליה, ולא ידעתי באותו הרגע איזה חבר נפלא מצאתי.שמו מאיר, מתגורר בסידני, הוא עזר ועוזר לי מן הרגע הראשון שיצרתי איתו קשר: בדק עבורי כל שבקשתי, החל מקרוונים ורכבים, ואישורים … חברים… ממש מלאך.הוא הגיע לביקור אצל אמו השבוע והיום נפגשנו. היה מרגש מאוד, הוא יהיה קשור ברוחו לביתנו (הקרוון שלנו) למשך כל המסע. מאיר נסע מאות ק"מ למפעל החברה כדי שאהיה בטוח שאני מבצע רכישה נכונה של קרוון. ואכן זה היה בינגו, במזל טוב, רכשנו היום את ביתנו באוסטרליה למשך 9 החודשים. קרוון נחמד, שיש בו את כל שאנו צריכים, קרוון שטח שניתן לנסוע איתו במקומות קשים, הרי לשם כך אנו עושים את כל הדרך לאוסטרליה הרחוקה, לנסוע במדבריות, בתוך מים, ולחוות את שאנו כל כך אוהבים.

הבית שלנו לאורך המסע באוסטרליה

והיום סימנתי עוד V אחד, החולצות ירדו לדפוס, ביצענו הזמנה של מספר חולצות טריקו לנסיעה, הלוגו מצא את מקומו על החולצה כולל הסטיקר. וכך בכל מקום אליו נגיע החולצה והלוגו ילכו איתנו, מן סימן היכר שכזה, זה שלנו…זהו חברים, כאן אני מסיים את כתיבת הבלוג הראשון שלי לקראת טרום הנסיעה והספירה לאחור, אני בטוח שרוח הכתיבה תשרה עלי לעיתים קרובות וכך ניתן יהיה לשתף אתכם בכל הקורה איתנו במסע מדהים זה.להתראות בפוסט הבא.

10 תגובות

  1. שרה הגיב:

    מזל טוב, בלוג נולד לנו, נקווה שנטפל בו בתשומת לב והעולם ישמח בו.

  2. עופר דרור הגיב:

    זוג יקר,
    הכתיבה שלכם מרתקת וזה עוד בטרם יצאתם למסע. ממתין לעקוב אחרי הסיפורים והתמונות, שוודאי תמשיכו להעביר מהיבשת הרחוקה.
    מזל טוב על הבלוג ובהצלחה!

  3. ניר הגיב:

    כל הכבוד הראל ושרה! בהצלחה… עוקב

  4. שפרירה הגיב:

    הראל, תודה על השיתוף.
    שרה העולם כבר שמח בו.
    כף לקרוא ואני מחכה בשמחה לטייל דרככם באוסטרליה.
    ברור לי שלא אפספס אף פוסט.
    נסיעה טובה, מלאה בהרפתקאות והפתעות.
    שתסעו ותחזרו בשלום.

  5. נירה נוי הגיב:

    שרה והראל יקרים, מאחלת לכם נסיעה מופלאה של חידוש רענן, חוויות מפתיעות, מפגשים מרתקים למידה והתרוממות רוח.
    כאן תחסרו לנו מאד, לכל בני המשפחה. לא נותר אלא לאחל שתשובו אלינו בשלום.

  6. לאה קורן זילברשץ הגיב:

    שרה והראל היקרים!
    כבר מרתק! אני מצטרפת
    למברכים ומאחלת מסע נפלא – כמו שמרגיש כבר עכשו שהוא יהיה…מתרגשים ושמחים איתכם לקראתו ונעקוב ונקרא בשמחה את
    הכתוב, באהבה, לאה בשם הזילברשצים

  7. נעמי מילר הגיב:

    קודם כל תפילת הדרך:ה'ישמר צאתם ובואכם.

  8. רותי סנדלר הגיב:

    הראל ושרהל'ה
    מתרגשת יחד איתכם, בטוחה שזו תהיה אחת החוויות היותר מעצימות בחייכם
    הראל, כתיבתך מרתקת ומעניינת
    ממשיכה לעקוב

  9. טובית הגיב:

    הלוגו יפה
    מספר את הסיפור

    זה יהיה חוסר טאקט לשאול על מחירים ?
    כי חולמת לעשות משהו דומה
    בהצלחה לכם
    מקנאה ומפרגנת 🌹🌹🌹

  10. הראל הגיב:

    היי טובית,
    בין חברים אין מושג של חוסר טאקט, לגבי מחירים זה מאוד נזיל, תלוי בטיב הטיול, המסע, משך הזמן, וכו, וכו.
    בכל אופן לגבי החלום לעשות משהו דומה, ואוסטרליה במידה וזה אכן היעד שלכם, אנו כבר חוזרים… כולה 9 חודשים , הזמן טס, אתם יכולים לקבל מאיתנו את מלוא העזרה וגם מהאיש שבנה איתנו את המסלול.
    תודה על הפרגון

סגור לתגובות.