שלושה חודשים, מאז החלטנו להצטרף לקבוצה בראשותו של פול מ – Tagalong Tours, אנחנו משננים יום ולילה את השם המסובך של נקודת המפגש ב – Cunnamulla (מבטאים זאת קאנאמאלה), תכננו בדיוק את המסלול בן ה 2500 ק"מ שיביא אותנו לשם מאליס ספרינג, אספנו את כל הציוד, הכשרנו את הרכב על פי ההנחיות… והנה הגיע היום הגדול, ועל כך כבר כתב הראל.

הדרך הארוכה, מ Cunnamulla ל Birdsville, היא נקודת הכניסה ל Simpson Desert, עוברת במספר אתרים מעניינים, הקשורים לאירועים בחיי המדבר:

המסלול עבר ב Eulo על כביש ה Adventure Way, ומשם ביקור נחמד ב – Thargomindah שעיקרה פאב יפה וציורי, שמשרת את החווה שבסביבה והמטיילים. נקודת הלינה, היתה Noccaundra, עיר המונה 4 תושבים וכמובן פאב ומלון. שם אנחנו נפגשים במכת הזבובים במלא עוצמתה. ואנחנו בורחים מן השינה ב bush (בשטח),  אל חדר המלון.

השמועות על ההצפה הגדולה שהחלה בצפון קווינסלנד, נעה מערבה וחוסמת במים רבים את כל מבואות Birdsville, מתחילות להדאיג. בינתיים אנחנו מתקדמים לפי התכנית, אבל כבר ברור שיהיה עיכוב. ביום השלישי ממשיכים מערבה, ומגיעים בצהריים לאתר הנקרא: The Big Tree.

The Big Tree שהוא עץ אקליפטוס ענק, הקשור עם הסיפור הטראגי של Burke, Wills ו King . שלושת השותפים הללו יצאו ב 1860, בראש משלחת מכובדת למסע שקיבל פרסום רב, כדי להיות הראשונים שחוצים את היבשת מדרום לצפון. מלווים בשיירה ארוכה של עוזרים, גמלים, כלבים… השלושה יצאו  ובמהלך המסע איבדו את דרכם. קבוצת סיוע והצלה הגיעה עם מזון, וכפי שסוכם היתה אמורה להשאירו בתוך גומחות שהכינו מראש בגזע העץ.  חברי המשלחת חיכו זמן רב לבואם, אך בשלב כל שהוא איבדו תקווה להצילם, ועזבו מספר שעות לפני שהשלושה הגיעו מחוסרי כוחות, חולים ורעבים. Burke, ו Wills – לא החזיקו מעמד ומתו, רק King  שרד בעזרתם של אבוריג'ינים מקומיים, וניצל מספר חודשים מאוחר יותר. ב 1898, אמן מקומי חרט את פניו של בורקה, שהיה מנהיג המשלחת, בתוך עץ אחר הנקרא: The Face Tree.

בורקה וווילס לא ניצלו, אבל כזכור הסלולר שלי שטבע ב'שיט' – ניצל (ראה פוסט בנושא).

ממשיכים לשנת לילה ב Innamincka, עוד יישוב זעיר עם פאב ומלון. נתקעים בו שני לילות, מחוסר אפשרות להמשיך במסלול שתוכנן מראש, ולהגיע לבירדסוויל מן הדרום. יומיים של חום מדברי כבד, זבובים, בירה והרבה דיונים.

שמחים לאחר חציית הנהר הרוכש בברצוויל

בבקר השלישי פול מחליט לקחת סיכון ולהמשיך. השלטים מורים על כביש חסום, הידיעות מבירדסוויל מספרות על עיר נצורה, עם צפי שניתן יהיה להיכנס רק כעבור 4 ימים. פול אומר שאין מדבר סימפסון בלי בירדסוויל, לכן אין ברירה ומנסים להתקדם. זה מצריך אותנו לחזור על קטעים נכבדים מן הדרך שכבר עשינו. חוזרים דרך נוקנדרה, ומצפינים. בדרך עוברים את Eromanga, עולים על Diamentina Development, עד חניית לילה ב  Windorah. ביום החמישי אנחנו מגיעים לפאתיי בירדסוויל, ומגלים משטחי ענק של מים, רק מים, כמו אגם אחד גדול ובאופק העיירה. הכבישים מוצפים, ורק קצוות העמודים המסמנים את הכביש, מבצבצים מעל למים כתזכורת: כאן היה כביש. ג'ף הקטן, אחד מן החבורה, מתנדב לצעוד לתוך המים ולסמן בגופו את גובה המים. נפלה החלטה שכל כלי הרכב , וכל הנהגים כשירים ויוכלו לעמוד במשימת צליחת ההצפה. על כל מקרה, כולנו הרמנו את כל הציוד שישב נמוך על רצפת הג'יפ, גבוה ככל האפשר, והשיירה החלה להתקדם. צולחים אגם אחד, ועוד אחד, עמוק יותר, וכך עוד אחד ועוד אחד… רכב אחרי רכב. מעודדים זה את זה ולבסוף מגיעים בהצלחה ללא נזקים חמורים מידי, לשלט Welcome to Birdsville. תמונות, חיבוקים – עשינו זאת כנגד כל האזהרות.

כששואלים תושב בירדסוויל, כמה תושבים בעיר, הוא יאמר: 80 אנשים (תלוי ביום) ועוד 7000 . למה? כי פעם בשנה, נוהרים הנה ההמונים מכל קצוות היבשת לתחרות סוסים, אירוע שהפך מסורת, להרבה בירה, הימורים ושמחה. גם שמענו שפעם בשנה מתקיים פסטיבל מוזיקת פופ ורוק, המזמן 10.000 אורחים לשלושה ימים. זאת העיר, ובעיקר היא  משמשת כשער הכניסה וההצטיידות לטיול האייקוני למדבר סימפסון.

גם אנחנו נהנינו משירותי העיר, אביזרי מכונאות, וציודי קמפינג אחרונים. ברגע האחרון הופיעה בעיר  חנות ניידת שהינה חדר קירור בתוך טריילר ענק, למכירת פירות וירקות טריים. על צד הרכב מודבק שלט גדול בעברית "אני מאמין ב -י-ה-ו-ה אלוקי ישראל" (בערך כך). הנהג, נוצרי אדוק הסביר לנו שהוא הכין את השלט הזה בעצמו, אבל איננו מבין מה כתוב בו. העיקר, התפוחים והעגבניות היו מבורכים.

הראל מול מלון ברצוויל והגיפים לפני היציאה למדבר