חוויות מנסיעה של 6 ימים במדבר

יצאנו בשבת שלאחר הסדר מאליס ספרינג לכיוון קאנאמאלה, מרחק של 2500 ק"מ.

החלטנו , שרה ואני ,לעשות את המרחק בחמישה ימים, ככה בקטנה. כלומר  כל יום 500 ק"מ שזה בערך 6 שעות נסיעה.

בדרך עוצרים להתרעננות לקפה בתחנות דלק ובסוף כל יום נסיעה מגיעים לחניית לילה לקרוואן פרק או מוטל דרכים.

לא ציינתי שאת המסלול הנ"ל אנו עושים ללא הקרוואן ,ולמה עוצרים בקרוואן פרק שהוא אינו אתנו…ובכן בפארקים האלה ישנם חדרי לינה בנוסף למקומות של הקרוואנים.

עשינו את כל הברורים הנדרשים ,היכן ישנים תחנות דלק בדרך חנויות לממכר מצרכים. הצטיידנו בטלפון לווייני כתיקון לימים עברו לקחנו אתנו  חצי קרוואן וציוד ויצאנו לדרך.

הנוף מיד שינה צורתו וראינו אדום בעיניים .אומנם הנסיעה הינה על כביש סלול ומסודר , אך גם כאן אנו חשים בבידוד מושלם. הרכבים על הכביש משום מה באים רק מולנו וגם הם לא רבים. החלטנו שרה ואני שאת המסלול נעשה על כביש ולא על דרך עפר או כורכר כי רצינו לראות נפש חיה בדרך אך זה לא עזר. בכל זאת ניסינו להתרכז בנוף ותופעות טבע שניקרו בדרכנו.

זה התחיל בתופעה בלתי ברורה בהתחלה , כשהייתי בטוח שאני הוא  מצבות. אך ככל שהדרך זרמה לה הבנו שאנו בפני תופעה מעניינת .

מאחר ואין תקשורת על הדרך אנו ממתינים עד להגיענו למחוז חצינו , מקום הלינה. בקבלה אנו לא מתעצלים ושואלים אודות תופעה והתשובה הדהימה אותנו.

     

מסתבר שמדובר בנמלים טרמיטים שבונות את קיניהן כמגדלים שנראים ונקראים קתדרלות, על שם צורותיהן המיוחדות. מראה מדהים .

לאורך הדרך גם שחיינו למדינת קוינסלנד , התופעה רק הלכה והעצימה.

שטחים ענקיים של מגדלים הגדלים שונים עד לגובה של 2.5 מטר צצו להם לאורך הדרך.

עצרנו מספר פעמים על מנת להתבונן בתופעה.

התבוננות במגדל אחד שקרס ונדהמנו לראות מיליוני נמלים חרוצות בצבעים של שחור ולבן.

מאוחר יותר הבנו שהטרמיטים המסוכנים ביותר  הם הנמלים הלבנות הקטנות.

בערבים , כשהתחברנו שוב לאינטרנט למדנו בוויקיפדיה שהן מחסלות כל דבר שקשור בעץ..

הן עלולות להרוס בתים שלמים.

כנסו לאינטרנט וקיראו .

מידי ערב כשמגיעים למקום הלינה מוצאים עצמנו במקומות שמספר התושבים בהם אינו עולה על מספר משפחות הגרות בקומה אחת בבניין משותף בעיר.

אבל מה – פאב , יש ויש.

מידי ערב אנו מגיעים לפאב כזה או אחר ,ופוגשים טיפוסים .

עם חלקם ניתן לפצוח בשייח, וכשהם שומעים שאנו מישראל השיחה גדולה.

הפאבים בדרך כלל מעוצבים כך שהתחושה הינה שאנו נמצאים בקטע של סרט ממערבון במדינת בקולורדו בארה"ב.

הכל בפנים מעוצב ומסוגנן. הפאבים הוקמו וממשיכים לשמש עבור החוואים מנהגי הטריילרים.

כל פאב זה עוד סיפור מעניין על דרכנו במדברית .

הזהירו אותנו בארץ מפני הטרילירים הגוררים 3-4 קרונות מסע וצריך להיזהר מהם כי טריילר כזה נוסע  על 62 צמיגים ומעדיף תוך כדי נסיעה אבנים שעלולות לגרום לנזקים.

אבל בינתיים חברים אנו חולפים על פניהם , ולפעמים גם עוקפים אותם, ולא קורה כלום – שכך ימשיך.

לראות תופעה שכזו באה מולך בכביש בן 2 מסלולים כלומר מסלול אחד לכל כיוון – מצריך עירנות וריכוז רב.

תופעה נוספת שאנו נתקלים בה על הכביש הינה נפנוף לשלום בין הנהגים.

זה קורה כאן במדבר הרכבים חולפים אחד על פני השני כאילו רוצים לומר : אחי , הכל בסדר.

בנסיעה הארוכה שלנו כעת אנו חוצים מדינות , states ,  ,יש משהו מרגש בכך. שלט גדול מקבל את פנינו : ברוך בואך ל…ואנו עוצרים את הג'יפ, מצלמים וממשיכים הלאה.בנסיעה הנוכחית עצבני את מדי.  הטריטוריה   צפונית שבירתה דארווין,  וחצינו למדינת קוינסלנד שבירתה בריסביין.

ככל שנוסעים מזרחה פני הנוף משתנים והירוק משתלט. חוצים ישובים קטנים ויותר גדולים , אך ביומיים האחרונים כל הישובים נראים נטושים, כיוון שיצא לנו לצאת לנסיעה בדיוק בפסחא שלהם.

כל העסקים סגורים, התושבים כניראה מסתגרים בבתיהם בשל החום הכבד , ואין נפש חיה ברחוב.אפילו מרכזי המידע סגורים ושוממים.

אנו מגיעים למקום במספר תושביו הוא 19 ..לכאורה מצחיק , ישוב בן 19 תושבים אך בכל זאת הישוב מתקיים מ: תחנת דלק ומזנון שמנוהלת על יד משפחה אבא אמא וילדה מסרילנקה , אחות רחמניה ובעלה , שוטר, פאב מקומי השייך למשפחה וחוות בקר מרוחקת   המספקת לקוחות לפאב.כל אלה מרכיבים ישוב.באחד שכזה עצרנו ללינת לילה קיבלנו חדר מסודר וגילינו שיש בחור הזה גם בריכת שחיה,בעצם גיגית מים. אך על מה נלין שבאמצע המדבר נותנים לך בריכה כמו ברמת אביב ג.

קפצתי לבריכה בחדווה , החום בחוץ בלתי נסבל ,אך במים – נפלא, אילו נפלאות המדבר האוסטרלי.

מה אומר לכם הישוב הבא : McKinley?  רמז ,סרט אוסטרלי מפורסם צולם בפאב המקומי. נכון ..Crocodile Dandee   . .

המוזג במקום פצח בסיפורים אודות הצילומים בפאב , סיפר מה זה עשה לישוב הזעיר בן ה 19 תושבים.

תמונות ואביזרים שנישארו בפאב משמשים אותם לצילומים עם אורחים שעוברים במקום.

גם אנחנו הצטרפנו , איך לא לחגיגות הצילומים.

המשכנו לתחנה השלישית במסענו והגענו ל- Kynuna . .

כאן מתגוררים 20 אנשים   אחד יותר מהישוב הקודם , יש לי תחושה שהישוב הבא נספור 21 אנשים..חחח

הריטואל חוזר על עצמו , רחוב ראשי חוצה את הישוב , פאב ומספר חדרים הניקראים מוטל מקבלים את פנינו.

נכנסנו למוטל  היחידי בישוב Baue healer Hotel and Pub. .

רק יצאנו מהגיפ ונחליי זבובים עטו עלינו מכל עבר, מיד עברתי לנוהל חרום וחבשתי את כיסוי הרשת על פניי, בזהירות רבה התחלנו לפרוק את הציוד מהרכב לשימוש בחדר, אך הצרה שנקראת זבובים לא מניחה לנו ונדבקת כצרעת.

עוד נוהל חרום למצבים אלו : מניחים את כל הציוד ליד דלת הכניסה  לחדר ובמכה אחת נכנסים עם הציוד  פנימה ומשאירים עשרות זבובים מאוכזבים מאחורינו.איך ניראה החדר ?

לא אכביר במילים.. תראו בעצמכם.

אני מקווה שאת הלילה נעבור בשינה ולא ברדיפה עם מגבת אחר זבובים ,ברחשים , יתושים ,עכבישים ,לטאות ,וקרפדות ,ששוטטו להם חופשי בחדר כבשלהם .

מומלץ לא להתגורר במוטל הזה שאינו ראוי למגורי אדם.

לילה טוב!