2.2.18

טסמניה

רשם – הראל

טסמניה הינה אחת המדינות המרכיבות את יבשת אוסטרליה המורכבת מ- 6 מדינות הפרושות על פני כל היבשת.

עוד בתחילת הדרך, כשישבנו עם אביתר, האיש שבנה איתנו יחד את ספר המסע המופלא לאוסטרליה ולניו זילנד, שמענו את השם טסמניה, לא תארנו לעצמנו חוויה יוצאת דופן שכזו.

הזמן שעמד לרשותנו לגבי טסמניה היה שבוע ימים. ביקשנו מאביתר לבנות לנו מסלול הכולל הרבה טבע וטרקים, בעלי חיים, פארקים, הרבה מים, ג'ונגלים ומוזיאונים.

ואכן , אביתר עבד על התוכנית ולא אכזב,היא הייתה מדהימה, אך כפי שרושמים ואומרים חבריי הטובים, נתחיל מההתחלה.

להגיע לטסמניה ניתן: בשחייה ,בטיסה, בהפלגה, בדאייה… .אנחנו בחרנו בהפלגה על מעבורת. רצינו לקחת איתנו את הקראוון  והג'יפ על מנת לא להיות תלויים בבתי מלון וארוחות. אבל נפלנו על עונת החופש הגדול של הילדים וחופשות המבוגרים ואמנם נתקלנו בכך על כל צעד ושעל, אך לא חישבנו נכון שזה אנו עלולים לפגוע בתכניותינו, ואכן נאלצנו לשנותן. צלצלנו להזמין כרטיסים  למעבורת כחודש לפני ההפלגה ו… שומו שמיים, אין מקום לתאריכים שתכננו, ורשמו אותנו בסטנד ביי .

כעבור יום קיבלנו טלפון שיש מקום רק לג'יפ, אמרנו טוב, נו.. לפחות יהיה עם מה לנוע.

הפלגה על מעבורת זה משהו חדש עבורנו. נכון, לי יש עבר בחיל הים, מכיר סוגי ספינות ואוניות, אך משהו שכזה היה גם לי חדש.

בבטן המעבורת נבלעו מאות כלי רכב, מכולות, ומאות אנשים, התהליך טיקטק , בתוך כ- 3 שעות מרגע הגעתה של המעבורת לנמל היא פרקה את כלי הרכב שבאו איתה מטסמניה והעמיסה את אלה שעמדו לעלות עליה ויצאה שוב לדרך של  תשע וחצי שעות עד לנמל הבית דבנפורט, אשר בטסמניה.

המעבורת הינה אוניית נוסעים לכל דבר, תאיי שינה, אולמות אוכל, קזינו, בארים, מרפסות חוץ, אולמות משחקים למבוגרים וילדים.

המעבורת יצאה לדרכה ואנו הלכנו לישון, לקראת השעה 06:30 הגענו לדבנפורט, ירדנו עם הג'יפ וקדימה טסמניה הנה אנו כאן.

הרבה ירוק , פארקים ,מים, ויערות קיבלו את פנינו בטסמניה, צדק מי שאמר שטסמניה מהווה כמאין מיקרו קוסמוס של ניו זילנד באוסטרליה. מאחר ועוד לא הגענו לניו זילנד, אני נוטה לקבל את ההשוואה הזו.

מבחינת גודל ושטח למען ההשוואה טסמניה גדולה כמעט פי 4 בשטח מגודלה של ישראל, מספר התושבים באי הינו כ- חצי מיליון, כאשר מחציתו מתגוררים בעיר הבירה הוברט.

רבים מחברנו כששמעו שאנו בדרכנו לטסמניה ביקשו בכל לשון של בקשה למצוא את השד הטסמני. ובכן חברים , אכן מצאנו אותו, חיה קטנה, מן הכלאה של חולדה גדולה ויונק עם כיס קטן. השד הטסמני הינו חיה טורפת מסוכנת. היא שייכת למשפחת חיות הכיס באוסטרליה. הנקבה ממליטה עד 30 גורים בלידה אחת, אך למרבה הצער בכיס יש מקום רק ל- 4 גורים, כך שאת היתר היא פשוט טורפת, ככה זה בטבע חברים.

את השד הטסמני מצאנו במקום מאוד מיוחד, מן חווה לשימור ושיקום חיות בר. מצאנו שם קנגורו רבים שלמדו לאכול מכף יד אדם, את השד הטסמני שרק המטפל בו רשאי לגעת ולהאכיל ולשחק איתו. היו שם עופות מים, עופות טורפים, ועוד חיות כיס אוסטרליות הנמצאות בשיקום עקב פציעות או התייתמות.

הטיפול בבעלי החיים נפלא, היחס, האוכל, סביבת המגורים שלהם, יוצא מן הכלל. התרשמנו שהמקום נותן את כל שהוא יכול על מנת להחזיר את החיות לטבע ולאפשר להן השתלבות מהירה.

לאורך הטיול בטסמניה מצאנו מקומות לינה על הדרך: בפארקים, מוטלים, אנו מצוידים בספרים רבים המאפשרים לנו למצוא און ליין מקומות על מנת להתאכסן בהן.

הנסיעה דרומה לכיוון הוברט דרך מרכז המדינה עברה בפארקים מדהימים שאת חלקם ביקרנו:

Cradle Mountains הינו פארק עצום ומלא בשבילי הליכה וטרקים. על מנת למצות את כל מה שהפארק מציע צריך פרק זמן ארוך שלא עמד לרשותנו ולכן בחרנו לעשות טרק מסביב לאגם שהיה נפלא , דיי קשה וממצה.

פארק נוסף – Freycinet National Park  , שמציע עולם ומלואו לבאים בשעריו, טרק של כשעה, עלייה קשה, מדרגות, ובסופו של דבר מרפסת הפורסת לפני הבאים נוף מהמם מגובה רב. המראה הנגלה לעיננו היה חוף ים ושלוחה של מים לתוכו בצורת גביע יין. לכן המקום זכה גם לכינוי- Wineglass Bay . כמו בכל עלייה , הירידה קשה יותר, אך מאתגרת ויפה.

על הדרך מחוות שימור חיות הבר, שליד Mole Creek, גילינו על המפה את – Liffey Falls . לכאורה מקום דיי נידח, עם מעט מטיילים, יחסית לפארקים הלאומיים הענקיים. הנסיעה אליו ערכה כשעה , על כביש עפר. סוף סוף הג'יפ חש דרך מאתגרת. נסיעה נפלאה בתוך ג'ונגל של יערות גשם עפ שיחי שרך ענקיים. בסופו של דבר מגיעים לאזור חניה מסודר, משולט המכוון אותנו לעבר המפלים.

שוב טרק, הליכה בתוך יער ג'ונגל מדהים, ציוצי ציפורים. כבר בתחילת הדרך שומעים את רעש המים במפלים, וככל שמתקדמים הרעש הולך וגובר. פינת חמד שלדעתי לא רבים יודעים על קיומה ובה מצויים  4 מפלים, האחד יותר יפה יותר מהשני. באמצע הדרך נפתחים השמיים וממטירים עלינו גשם  טרופי מן הסרטים שמרטיב אותנו עד עצמותינו עד שמסתיימת העלייה הדי תלולה. מתנשפים אך מרוצים, אנחנו סוחטים את החולצות וקופצים חזרה לג'יפ.

בטסמניה , כמו גם באזורים אחרים באוסטרליה, מזג האוויר מתעתע  ומפתיע. היום מתחיל בשמש פז, וללא כל התראה, נפתחות ארובות השמיים. ואנחנו, שרגילים לשמש בקיץ וגשם בחורף, זה תמיד מוצא אותנו לא מוכנים.

השמש שוב יוצאת, ואנו עוברים  באזור של כרמים ויקבים. עצרנו כמובן לשאול, לטעום, וגם לקנות בקבוק אחד או שניים לארוחות השחיתות הממתינות לנו בקראוון. לכל יקב, מרכז המבקרים שלו, המספר את סיפור המקום.

כל נושא היין דיי חדש בטסמניה, 50 – 60 שנה כך על פי מקורות של ייננים. לכל יקב, הכרמים שלו, הזנים אותם הם מגדלים, והחנות הצמודה. לעיתים זה מזכיר מחוזות בצרפת או באיטליה.

הגענו להוברט, עיר הבירה של טסמניה. עיר גדולה אבל קטנה. רחובות שוקקי אדם, חנויות, נמל… אבל הכל צנוע, בניינים נמוכים ואין מגרדי שחקים.

בבקר הראשון מיד יצאנו  לבקר במוזיאון – Mona. הפלגה של כחצי שעה במעבורת שהביאה אותנו ישירות למבנה הארכיטקטוני יוצא הדופן של המוזיאון.

המוזיאון נוסד על ידי  דיוויד וולש, איש אקסצנטרי, תושב הסביבה, שאסף יצירות קלאסיות, ופתח את האוסף לציבור. אבל כשזה לא כל כך הצליח, הוא החליט לחפש ברחבי העולם יצירות יוצאות דופן, ניסויים באומנות לאו דווקא מאמנים מוכרים, וקרא לזה "המוזיאון של כל דבר". הפרויקט גדל  והתפרסם בעולם ומידי יום מגיעים לבקרו אלפים. הביקור במוזיאון היה  חוויה מדהימה, הגורמת לחשיבה יוצרת ושונה ואפשר בקלות להעביר במוזיאון יום שלם.

והנקודה היהודית חברים בטסמניה… נו באמת חשבתם שלא נחפש ונמצא בסופו של דבר גם כאן ..ואכן מצאנו שניים. הראשון נמצא בהוברט. זהו בית הכנסת העתיק ביותר באוסטרליה שניבנה בשנת 1842 נפתח בשנת 1845 ופעיל מאז ועד היום, גם אם אינו מגיע למניין ברוב ימות השנה.

התקשרנו לדיוויד, האיש האחראי על בית הכנסת בהוברט וביקשנו לבקר. האיש בא ברצון רב, פתח עבורנו את המקום ונתן לנו סקירה רחבה. בית הכנסת נבנה על ידי שני האחים סלומון, שהוגלו כאסירים יהודיים מאנגליה. כשהשתחררו, הממשלה הבריטית העדיפה לא להחזיר את האסירים  הם נאלצו להישאר באי. כיהודים מוכשרים, הם הצליחו והתעשרו כאנשי עסקים בעיקר בתחום הנדל"ן, ובנו עבור הקהילה את בית הכנסת.

בית הכנסת נשמר בצורה יוצאת דופן, דיוויד מתחזק את המקום עם אשתו פנינה.  וכאן אני פונה בנימה אישית לחבריי וכאלה שקוראים את הבלוג שלנו… בהגיעכם לבקר במקומות נידחים , כמו באי טסמניה, עשו לכם מנהג ותכננו לעשות שבת במקומות בהם אתם יודעים שישנה קהילה קטנה של יהודים. אני כותב שורות אלו כי ראיתי בפניו של דיוויד וגם בפניו של חברנו  גרשון, האחראי על בית הכנסת בעיר לאונציסטון,  שבעיית המניין בערבי שישי ושבת מעיקה עליהם מאוד וגורמת צער רב. שמענו על תרמילאים ישראליים הפוקדים בחגים את המקום אך גם בימי שישי ושבת הם היו מאוד רוצים לראות ישראלים באים לתפילה ולארוחת שישי.

צילמנו בווידיאו ראיון עם דיוויד וגרשון, אנו מקווים  שעם הזמן נוכל לערוך את הכתבה ולעלות אותה לבלוג.

בית הכנסת בעיר לאונצסטון, "בית ישראל" אותו מנהל איש חב"ד הרב יוחנן , צעיר בשנה מאחיו בהוברט, הוא נבנה בשנת 1843 ונפתח בשנת 1846 , שני בתי הכנסת ניראים ומנוהלים בצורה מעוררת כבוד.

דיוויד הינו דור רביעי בטסמניה, משפחתו הגיעה לכאן מאנגליה, והשתקעה במקום. גרשון לעומתו  הינו יליד הולנד, משפחתו נספתה בשואה. הוא חי בקנדה, ולאחר שקבל משרת מרצה באוניברסיטה המקומית, ארז מטלטליו ומשפחתו , הגיע ללאונצסטון ונשאר. היום הוא מרצה בפני לא יהודים, לימודי תורה, על ישראל, והשואה. גם גרשון מפנה דרכנו בקשה למטיילים ישראלים ותרמילאים הפוקדים את טסמניה לבוא ולהעביר שישי שבת בבתי הקהילה.

על 2 בתי הכנסת הללו נכתוב פוסט בנפרד ובהרחבה .

לסיום מסענו באי טסמניה חשקה נפשנו להגיע עד לשפיץ … לקצה הדרומי של האי. ביררנו, שאלנו, אך נאמר לנו שהדבר לא ניתן. אז הנפנו דגל במקום הכי דרומי  שניתן היה, וחזרנו צפונה.

סיימנו שבוע ימים נפלא באי טסמניה, עלינו עם הג'יפ למעבורת, חזרנו ליבשת, ו"הביתה" ל-גאטור שלנו, הקרוון שחיכה לנו להמשך מסענו.