אני מנסה לארגן לעצמי בראש, מהו הדבר שהשאיר אותי כל כך נפעמת, בעקבות הסיור בשני אתרים גדולים בפארק קקדו והם: Ubirr ו – Nourlangie, ובהם עשרות מטרים רצופים של ציורי קיר אבוריג'יניים. מספרים לי שבפארק זה, קיימים ציורים בני 20.000 שנים, בני 6000 שנים וגם מן השנים האחרונות, כלומר בני 100-200 שנה. בציורים של מאה השנים האחרונות, רואים ציורים של אנשים עם פייפ, עם רובה, וגרזן, ואנשים עם ידיים בכיסים. אלו מוגדרים כ contact art – כלומר אמנות שנוצרה כתגובה לקשרים עם הלבנים הזרים. האבוריג'ינים בסביבה מסבירים שהתנוחה של האדם הלבן עם ידיים בכיסים, מראה איך הוא עומד ונותן פקודות לאבוריג'יים.
האדם הלבן, בעיני האוברג'יני, מתוך Welch 2015
פייפ, ידיים בכיסים ונותן פקודות
אולי הפרט האחרון הזה, ההבנה שאין מדובר בציורים מתקופת האבן, אלא במשהו כמעט עכשווי, היא שמנערת משהו פנימי. לחשוב שכאשר הוריי נולדו בלודג' שבפולין, לפני כ 100 שנה, וסביי וסבותיי חיו, נסעו בכרכרות, במכוניות, וברכבות, השתמשו בחשמל וקראו ספרים מודפסים באירופה, ישבו כאן ילידיי היבשת במערות, והעבירו את המורשת התרבותית מדור לדור באמצעות ציורי הקיר הללו. ואיך זה, שכאשר כבר ידעו על קיומם של כלי נשק, ספינות, כלי עבודה משוכללים – שבשימושו של האדם הלבן, מתוך מפגשים עם מבקרים מאינדוניזיה כבר במאה ה17, ואחר כך מפגשים עם המתיישבים/ כובשים האירופאים – לא ניסו לסגל לעצמם את החידושים, ונסוגו לאדמה ולמערות, עד שגורשו משטחיהם. 
והם המשיכו לשמר את האמונות והטקסים – עד שגם הם נכתשו במהלך פרוק התשתיות החברתיות. האם יכול להיות, שכמו היהודים, שנסוגו לגיטאות ולקהילות סגורות – בעבר, ועדיין בימינו, כך גם הילידים האוסטרלים – שמרו וממשיכים לשמור על הסגירות שלהם כדי לשמר את המסורות והאמונות ולמנוע זיהום החיים הרוחניים, השבטיים והמשפחתיים שלהם על ידי חוליי החברה הלבנה.
הציור הוא צורת הביטוי העיקרית המשותפת לרוב העמים/ קבוצות שפה/ שבטים של הילידים, ולכן היא תפסה וממשיכה לתפוס מקום עצום בייצוג של ההווייה האבוריג'ינית. זהו התנ"ך או ספר המיתולוגיה שלהם, זוהי צורת התקשורת, ואלו ספרי הלימוד להעברת ידע מדור לדור. חלק גדול מן הציורים עוסק בצייד ודיג, מפרט את סוגי בעלי החיים שיש לצוד, כמעין תדריך לציידים הצעירים. לצד הציור, קיימים ריקודים וטקסים מאד מפורטים הנוגעים בעיקר לצד החברתי מעשי של החיים, כמו טקסיי מעבר. גם שם מוצאים ציורים שמצוירים על גופות הרקדנים.
האבוריג'ינים מקקדו, שנתנו הסברים לציורי הסלע העתיקים והחדשים, רואים בהרבה מן הדמויות המצוירות ייצוגים של הישויות הקדמוניות: Mimi שהוא הרוח הטובה, ו- Namarnde שהוא הרוח ההורסת. Mimi היא הרוח שהקדמונים מייחסים לה את יצירת החוקים הראשונים. היא לימדה את האבוריג'ינים הראשונים איך לצוד, ולבשל, איך לבנות כלי נשק וכלי עבודה. Namarnde הוא הרוח האחראית לגרימת מחלות והרג אנשים. היא מענישה בכך שהם גונבת את הרוח או הנשמה של הקרבן. יש גם דמות Nabyulwinjbulwinj – שמצוירת עם אברי מין נשיים וזכריים, רוח מסוכנת, האוכלת נקבות, אחרי שהיא מכה אותן ב yam (סוג של צמח שכנראה שימש כשוט). חשבתי על הדיאלקטיקה החיונית בין אלוהים ושטן, הנחוצה כנראה בכל עולם רוחני מיסטי באשר הוא.
האמונה האבוריג'ינית, עוסקת הרבה בבריאת העולם, הנקראת אצלם Dreamtime. זה אומר: שכל החיים כפי שהם מוכרים לנו היום: אנשים, חיות, ציפורים דגים וצמחים – הינם חלק ממארג אחד בלתי משתנה הנובע מן הרוחות של הישויות הקדמוניות. הבריאה לפי אמונתם, נמשכת עד היום ולעד, ונקראת dreaming. התפיסות הללו מעוררות בי מחשבה על שני מושגים מן העולם היהודי: האמונה שהישות האלוקית נופחת עצמה בתוך החומרי וכך נוצרו בני האדם. והמושג השני הוא האמונה שהעולם ממשיך לברוא עצמו באופן בלתי פוסק, וכולנו משתתפים בבריאה זו. בעוד אצלנו, האירועים של הזמן העתיק, רשומים בתנ"ך, כאן משוחזרים אירועי הזמן העתיק, בתקופת הבריאה בציורים, בטקסים ובריקודים, כשלשניהם פונקציה חינוכית, רוחנית.
תוך ההליכה האיטית לאורך קירות המערות והתבוננות בציורים, צפו במסך הפנימי שלי, תמונות הפרסקות בפומפיי, שנשמרו אחרי התפרצות הר הגעש ווזוב, בשנת 79 לספירה, לפני קרוב ל 2000 שנה. נכון ששם האמנות מצוירת על קירות ארמונות אצולה, בתי תיאטראות, ובתי בושת ולא במערות, אך גם שם, הציורים מבטאים את הוואי החיים בקהילה, והרבה סיפורי אלים ודמויות מתוך המיתולוגיה.
אז מה אני אומרת, שמאחורי האדם הקדמון, כפי שהתגלה לאירופאים שהגיעו ליבשת, מסתתרת ציוויליזציה מורכבת ומתוחכמת שמדברת עם העולם החדש, בלי להתערבב? אולי. אני רוצה עוד כל כך הרבה ללמוד עליהם, ובאיזה אופן שעדיין לא ברור, מרגישה שמעבר לאינטלקטואלי, זה ממש רלבנטי לי.
מקורות:
David M. Welch (2015) Aboriginal Painting at Ubirr & Nourlangie – Kakadu National Park, Northern Australia
