ניו זילנד - על הדרך בחצי האי הדרומי

חצי האי הדרומי שונה בתכלית מהצפוני, הוא ירוק יותר, אגמים רבים נהרות ונחלים רבים יותר, המבנה הטופוגרפי מרשים יותר, והאתרים בהם ניתן לבקר רבים יותר.

אינני ממעיט חלילה מכל היופי והטבע אשר בחציו הצפוני של האי, אך בבואי לספר לכם חבריי את שרואות עיניי אני מבין שהאי הדרומי מרשים יותר.

בפוסט זה שאני כותב לכם חבריי אני מנסה לשבץ חלקים ממסענו באי הדרומי ואני מתחיל מהטרק שעשינו ב- אבל טזמן . זהו טרק ידוע ומרשים שאורכו כ- 60 ק"מ ועושים אותו ב 5 ימים. אנו בחרנו לעשות קטע בן יום אחד של 12 ק"מ , הקטע היפה מבין כל הקטעים והוא אכן היה כזה.

על מנת להגיע אל התחלת המסלול יש צורך לקחת "שאטל " בספינה אשר מורידה אותך על פיסת חוף ומשם מתחילים את הטרק. מן הרגע שיורדים אל החוף והספינה נעלמת התחושה הינה שאנו נמצאים בעוד פרק של "הישרדות". ומה שהיה שם, רק התמונות יכולות לספר.

אנו מדרימים חזרה לכיוון העיר נלסון , כפי שרובכם יודעים, שרה ואני הפכנו ל"פריקים" רציניים של חיפוש אחר הנקודה היהודית בכל מסע שלנו וכך גם עכשיו בניו זילנד. מצאנו באינטרנט על נלסון העיר, שהייתה כאן קהילה יהודית ב- 1864, של יהודים שהגיעו לחפש זהב. וזה ברור שבכל מקום בו נמצאים יותר מ 2 יהודים יש צורך בבית תפילה, ואכן הקהילה עושה מעשה, מגייסת נדבנים שתורמים ממון להקמת בית כנסת קטן מעץ בעיר נלסון.הקהילה התפזרה, בית הכנסת עבר הרבה עד שבשנת 1917 נהרס ולא שוחזר. לפני מספר שנים בעידודו של אדריכל ידוע נעשתה פניה לעיריית נלסון על מנת להנציח את בית הכנסת העתיק שהיה בעיר ואכן העירייה נענתה לבקשה וקראה לרחוב בו היה ממוקם בית הכנסת –synagogue lane , כך בה לקיצו עניין זכרו של בית הכנסת בנלסון. אך בזה לא תם העניין, מאחר והייתה קהילה של יהודים בנלסון, שיערנו שיש גם בית קברות בעיר ואשר בו קבורים כל ראשי הקהילה מהתקופה ההיא ולא טעינו חברים. מצאנו את בית הקברות העתיק בפאתי העיר, עם חלקה יהודית בתוכו. שם מצאנו את קבריהם העתיקים של אותם נדבנים וראשי הקהילה דאז. בזכותם של אלה זכינו לפגוש את הוריה של יהל נוימן ז"ל, ואת המפגש המדהים שהיה לנו עם משפחת נוימן רשמנו בפוסט נפרד.

המסע שלנו מתוכנן היטב מבחינת מסלול ומקומות שאנו מתכוננים להגיע. הסיבה הנה פשוטה , אנו נמצאים עכשיו בעונת שיא החופשות והטיולים באי והתיירות בשיאה , יש צורך להזמין מקומות לינה וכרטיסים לאותם מקומות שאנו מבקשים לבקר , אי לכך זה מצריך מאיתנו לבצע הזמנות מראש שזה מצריך מאיתנו לעמוד בלוח זמנים קשיח.

התחלנו להדרים לאחר יומיים בצפון האי הדרומי ולאורך כל הדרך אנו רואים תופעה מדהימה של גאות ושפל. הגענו לקראת ערב לישוב בשם "מטאוקה" הממוקם על גדות אגם ענק ובו מרינה, היה לי חשוב לצפות בתופעת הגאות והשפל , משום היותי בעברי איש ים, ומכיר אני את התופעות הללו בצידם התאורטי בלבד, והנה כאן ממש לידי התופעה מתרחשת והיא מדהימה….מדהימה? אין דברים כאלה, לראות שפל של 4 מטר זה מחזה מהסרטים.

כפי שציינתי האי הדרומי מלא באטרקציות , המשכנו להדרים והגענו לפארק עם חוויות של רפטינג, וגשר חבלים הארוך ביותר בניו זילנד 110 מטר אורכו, פגשנו שם את פול, ניו זילנדי שרק שמע שאנו מישראל מיד התחיל לספר על ההתנדבות שלו בקיבוצים ובמושבי הערבה: הייתי בעין יהב הוא מספר לנו, עבדתי בקטיף חצילים ופלפלים, חציתי את הארץ שלכם ב- גלשן רוח מהחרמון לאילת, אני אוהב אתכם הוא אמר וכך נפרדנו לשלום.

המשכנו בדרכנו ועברנו את הישוב – h

Haas להסביר לכם חבריי שישוב בניו זילנד יכול להיחשב גם 10 בתים, אך בישוב הזה עצרנו במרכז המיידע המקומי על מנת לקבל פרטים על מקומות לינה קרובים ב Fox Glacier… כלום … הכל היה – fully booking . שרה לא מוותרת, רק להדגיש שאין באזורים הללו אינטרנט כך שאין כל סיכוי להתקשר ולמצוא מקום ללון, וכמו שציינתי, שרה אינה מוותרת, מוצאת מלון על הדרך, נכנסת לקבלה ומבקשת להתקשר וכך פתרנו עוד בעיית לינה ללילה.

עזבנו את הישוב בין 10 הבתים וממשיכים אנו בדרכנו לכיוון וואנקה העיר ובדרך תופעה: הדרך עוברת לאורך חוף הים ובקטע מסויים שלו אנו רואים מכוניות חונות לאורך שפת הכביש, עצרנו גם אנו, והנה … גלי אבנים, המון אבני נחל כולן לבנות, אבן על אבן מונחות האחת על גבי השנייה וכיתוב עליהם. מן דבר מוזר, במקום שהוא 'שום מקום', כך על הדרך מישהו החליט שזה המקום להקים את תיליי האבנים הללו, ורבים המשיכו אותו. לא יכולנו לפסוח על המקום הזה מבלי להשאיר אבן משלנו, שרה עשתה את המלאכה בכבוד ראוי לציון.

ואנו ממשיכים, מזג האוויר לא טוב, כל הדרך גשום, הנסיעה איטית , אך הנופים הנשקפים מבעד לחלון המכונית … מהממים. אנו מגיעים לאזור של מפלים לאורך הדרך, בכל כמה קילומטרים מגיח לו מפל מרשים יותר מהשני. אנו עוצרים, מצלמים, נושמים את הפלא השמימי זה ומתפעלים כמה יפה המפל הנוכחי מקודמו.

והנה … וואנקה העיר באופק ואנו כבר מגיעים, עיירת נופש ופעילות אקסטרימית ענפה. הכל יש בה… טיסות מעל קרחונים, רפטינג, טרקים מהקלים עד הקשים ביותר ולכמה ימים. היא שוכנת על גדות אגם וואנקה ומשם שמה. בתי קפה ומסעדות, בתי מלון ואכסניות, צעירים לצד מבוגרים מהלכים בה בימים שמזג האוויר לא מאפשר יציאה לפעילות אקסטרימית.