לפגוש חברים ישראליים באוסטרליה.
אני כותב מהרהורי ליבי חברים, אין כייף גדול יותר מלפגוש חברים קרובים כאן באוסטרליה, אני חש שזה הדדי , לי יש צורך לפגוש חברים ישראלים כאן באוסטרליה לאחר תקופה דיי ארוכה , ואני בדעה שגם אצלם זה כך.
זה התחיל בפגישה בסידני אצל מאיר שבת חברי הטוב, מחברות וירטואלית זה הפך לחברות עמוקה מאוד.
קפצנו לשלושה שבועות לניו זילנד, בעיר נלסון , בצפון האי הדרומי פגשנו בנסיבות מיוחדות את בני הזוג נוימן. זוג ישראלים החיים עיר נלסון, מפגש הכל כך טעון רגשית התרחש בבית הקברות המקומי לצד קברה של בתם יהל נוימן ז"ל. עמדנו כך זמן רב מתבוננים במצבה השחורה, מקשיבים לסיפור על מותה הפתאומי והעצוב של יהל, משוחחים, נוסעים העירה, אוכלים אוכל ישראלי אצל חברם הישראלי הטוב , בעל מסעדה בעיר.נפרדנו פיזית אך ממשיכים לשמור על קשר.
זה המשיך להיידן , עיירה קטנה הנמצאת סמוך לפרת' , שם פגשנו והתארחנו אצל יאיר והדס, רוצה לומר שזה לא מסתיים בפגישה וזהו, החברים מלווים אותנו לאורך כל הטיול ביבשת, מתעניינים בכל הקורה איתנו, נותנים עצות, מתקשרים, מחברים אותנו עם חברים שלהם במקומות אחרים ביבשת.
בפרת' פגשנו את ברוס ואת בתיה, קיבוצניקים מכפר הנשיא שהחליטו לשנות אווירה ולחזור לאוסטרליה, טובית, חברה טובה שלנו מהארץ חיברה אותנו לברוס שהוא בן דודה שלה , וכך מצאנו עצמנו בערב אחד ישובים אצלם בבית ולאחר מכן לארוחת ערב.
בעיר ברום , בצפון מערב אוסטרליה פגשנו את אור, ישראלית צעירה שבא לטייל ולעבוד כאן , בתחילה זו הייתה התקשרות וירטואלית עד שנפגשנו ערב אחד בברום ומאז הקשר צפוף , ומעניין.
בעיר דרווין , בצפון היבשת פגשנו את עופרי וטל, שתי חברות המטיילות להן מספר חודשים ביבשת, הפגישה הייתה מקרית לחלוטין.. שרה , באחד מהשוטטויות שלה בקראוון פארק, שמה לב שאחת הבנות מחזיקה ספר בעברית, שרה… מתביישת וכמובן שלא ניגשת לברר, אך מספרת לי את הסיפור, ואני יוצא למשימה לחפש את הבנות, וכך שרה ואני מתחילים לחפש אותן, מצאנו … ומאז אימצנו אותן והן אותנו. זו הייתה אהבה ממבט ראשון.
ישבנו יום שלם ושוחחנו,הן היו הראשונות לאכול אצלנו בקראוון ארוחת ערב, החלפנו מיידע אודות אתרים , הן היו לכיוון מערב בעוד אנו מזרחה.
כעבור מספר ימים נפרדנו, אך שומרים על קשר טלפוני צפוף.
בעיר קיינז , בצפון מזרח אוסטרליה פגשנו את אלעד ואנג'י, אלעד הוא אחיה של שרון שמר, חברה טובה שלי מהארץ, שבאה לבקר את אלעד ומשפחתו במסגרת טיול בת מצווה לבתה. באחד הערבים נפגשנו כולנו לארוחה ואצל הרב ארי בבית חבד בעיר, ומאז…. חברים. שרון חזרה לארץ, ואלעד ממשיך לעזור לנו בכל הנדרש.
הגענו לבריסבן, כאן ידענו שאנו הולכים לבקר 2 משפחות. האחת את משפחת גלנט, סבינה וטל, והשניה את משפחת רוסו, רון חברי מהשרות צבאי בחיל הים ואישתו.
את טל וסבינה אני מכיר שנים רבות ממקום מגוריי הקודם בישוב קדימה, ילדנו למדו יחד לאורך השנים וחברות טובות עד עצם היום , דברנו להפגש ואכן נפגשנו בביתם , היה מה זה מרגש, הם עשו לפני שנתיים מסלול דומה לשלנו כאן באוסטרליה, החוויות היו מדהימות.
את רוסו לא ראיתי 43 שנים, הבחור לא השתנה, קצת קיבל נפח , אך נשאר עם אותו חוש הומור, להחליף חוויות מהשרות ביחידה זה היה מרגש.
באותה שבת זכינו לביקור של אלי ואישתו ואמיר אחיו בקראוון פארק שלנו, הייתה התעניינות מצדם לגבי רכישת הקראוון, הביקור היה גם מרגש מאוד, השיחה על הקראוון ערכה 10 דקות , ועל מסביב כמעט שעתיים.. על איך החיים כאן באוסטרליה, ילדים, נכדים, פרנסה … על הכל.
בביירון ביי , פגשנו היום את אפי שווינטרסקי , יצאנו שרה ואני לשוטט באזור התעשיה של ביירון ביי, ותוך כדי שיטוט רואות עיניי גיפ רנגלר, כל כך רציתי לגעת, להריח, לנשום את הכלי, ופתאום יוצא בחור צעיר ומזמין אותנו להכנס למשרד, תוך כדי השיחה באנגלית הוא פולט מילה בעברית , אני מחייך ושואל… מדברים עברית ? וזהו, אנחנו בתוך המשרד, מרגישים בבית, יושבים שעות ומשוחחים, אפי מזמין אותנו לארוחת ערב שישי בביתו כאן בביירון ביי…לא להאמין איך מפגש של פנים ועיניים הופך בן רגע לשיחה, חברות כאילו מכירים שנים, מחליפים כרטיסי ביקור, פייסבוק, מצטלמים סלפי עם רועי, והנה עוד חברים לטיול .
כפי שעינכם הרואות לא מעט ישראלים פגשנו על הדרך , וישנם עוד כאלה שהם עדיין וירטואלים לנו, אנו עומדים לפגוש אותם למשל בסידני … את עדי ומשפחתו.
עדי הוא טיפוס מיוחד, הוא עזר ועוזר לנו רבות, חיבר אותנו עם כל מיני כאן באוסטרליה, עזר לנו בעצות, היה שותף בכל פוסט או בלוג שהעלינו לאוויר, בקיצור גבר,גבר.
לסיום הפוסט שלי חברים אני רוצה עוד משהו בנימה אישית, אני באופן אישי חשתי לאורך כל הטיול שלנו כאן שאני זקוק להם, שהם כמו חמצן עבורי, באותה המידה שהנקודה היהודית הינה והייתה עבורנו חמצן רוחני לאורך הטיול , כך החברים הישראליים עבורי הם חמצן אנושי וציידה להמשך הדרך.
אני רוצה להודות לכל אחד ואחת מהם על תרומה אנושית כזו או אחרת לאורך כל הטיול, אתם חלק ממני, מאיתנו, לכל אחד מכם חלק בטיול שלנו, ועל כך תודתי/נו..