41,000 אלף ק"מ ב- 8 חודשים.כך נהגתי את ה- Troopi , ( הטויוטה לנדקרוזר ) סביב יבשת אוסטרליה …לבד.

זה אומנם נשמע מטורף לנהוג מרחק השווה להיקף כדור הארץ בפרק זמן שכזה ועוד לבד, אך המציאות ושעון הספידומטר מראים שאכן כך הוא הדבר.
ידעתי מלכתחילה שאני הולך לנהוג את המרחק הזה לבד, שרה אמרה לי שהיא לא מתכוונת לנהוג מפלצת ועוד לגרור קראוון, זה כבר מעל ומעבר לכוחותייה הנפשיים והפיזיים.
וכך , ביודעי מהי המשימה העומדת בפניי , התחלתי לאגור כוחות נפשיים ופיזיים על מנת לעמוד במשימה.
זה לא היה פשוט, עמדו בפנינו משימות כמעט בלתי אפשריות: חצייה של מדבריות, חציית נחלים ונהרות שוצפי מים זורמים, מכשולי דיונות וחול טובעני, נסיעה בשטח לא מוכר ודי מסוכן כשמולך דוהרים בנסיעה מהירה טריילרים הגוררים 4 קרונות עמוסות ב- 60 טון סחורה, שמפציצים את הרכב בחלוקי אבנים העלולים לגרום נזק עצום לרכב, וכדי להמנע מזה יש צורך לרדת מהכביש ולהתרחק כמה שיותר מאותן מפלצות דוהרות.
עד כאן סיפרתי על נסיעה ללא גרירת הקראוון, עם הקראוון זה כבר סיפור אחר לגמרי.

מדדתי פעם, בתחילת הטיול את אורך הרכב כולל הקראוון, 13 מטר חברים, אתם מבינים מה זה לנהוג 13 מטר, זה דומה לנהיגת אוטובוס, אני לא מגזים בתאור, זה בדיוק אותו הדבר.
לקראוון יש משקל של לפחות 2.5 טון, לטויוטה משהו דומה , והנה לכם אני נוהג משהו שבחיים לא חלמתי שאנהג אותו .
אך כמו כל דבר בחיים, כשאין ברירה וצריכים לנוע, מכניסים את מפתח ההתנעה מסובבים, מקשיבים לרעש האדיר של מפלצת עם מנוע של 4500 , V8 טורבו דיזל , עם אגזוז ענק שמוציא רעש של קטר רכבת. עם כל זה עבדכם נדרש להתמודד ולהתחיל לנוע, וכפי שרשמתי כשאין ברירה, אז אין ברירה , מכניסים לראשון, לוחצים על דוושת הגז ומתחילים לנוע.
לגרור קראוון זה לא פשוט, נהגי משאיות או טריילרים ודאי מבינים על מה אני כותב כי יש צורך בחיבורים מיוחדים בין הרכב לקראוון על מנת לסנכרן את האורות, את הברקסים, ואת התנודות ימינה ושמאלה.
בקיצור חברים תורה שלמה שלא למדתי אותה, לא הכינו אותי לקראת זה והייתי נאלץ ללמוד תוך כדי תנועה.
אני זוכר את הקטע הראשון בסידני כשיצאנו מסוכנות הקראוונים והתחלנו להדרים. חיפשנו מקום להעביר את הלילה בקראוון פארק, שרה מנווטת אותי, ובו בזמן מנסה למצוא קראוון פארק, ואני לא מאמין לעצמי שאני נוהג דבר כזה.
חברים, הנהיגה בצד שמאל עם הגה בצד ימין דורש זמן התרגלות, לא היה לי אותו, אך ברגע שעליתי להגה והתחלנו לנוע הריכוז קופץ ל- 400 % , כל כולי שקוע בנהיגה, מתרכז על מנת לא לעשות שטויות על הכביש, מביט בכל רגע במראות הענקיות לאחור , הקראוון רתום כפי שצריך, מהירות הנסיעה סבירה, 70-80 ק"מש , שומר על הצד השמאלי קרוב לשוליים בנתיב השמאלי, מאפשר לרכבים מכל הסוגים לעקוף אותי, וכך לאט לאט אני מתחיל להתרגל לכלי הארוך הזה, מבין שזה לא סוף העולם, נמנע מלהכנס למצבים מסובכים כמו עקיפות וכיכרות, וכך כעבור מספר שעות אנו מגיעים למחוז חפצנו , קראוון פארק ראשון שלנו.

מוציאים את כבל החשמל, צינור המים , ואת צינור המים האפורים היוצאים מהקראוון ונשפכים ישירות לביוב.
אך אבוי, השקע של כבל החשמל לא מתאים לתקע. מבקשים את עזרת אחד המטיילים, מביא כלים ועוזר לנו להתגבר על התקלה.
לילה ראשון בקראוון ובקראוון פארק.

הימים חולפים להם כשבתחילת הטיול הנסיעה הינה על כביש , וכך כמובן הנסיעה קלה לי יותר.
בפעם הראשונה כשירדנו מכביש ועלינו על דרך עפר – כורכר, מלאה באבנים , הבנתי לאן נכנסתי. למרות שהקפדנו לקנות קראוון המיועד לשטח, זה לא היה פשוט. הפקנו לקחים מהעניין ולא ירדנו איתו יותר לדרכים משובשות.

כפי שרשמתי , הנסיעה דורשת ריכוז אדיר , רוב הכבישים הבין עירוניים באוסטרליה שאינם highway, הינם מסלול אחד לכל צד, מאות ואלפי ק"מ ניתן לנהוג כך, חולפים על פני אותם טריילרים מפחידים, הם יוצרים לי וואקום ואני חש זאת מצויין בהגה שרוצה לברוח לי מהידיים.
חוויות מסעירות לא חסרו לנו בנסיעה ואת רובם ודאי קראתם כמו הצמיג שהתפוצץ, כמעט התהפכות מספר פעמים, ביקורים במוסכים שלא על מנת לעשות שרות טויוטה אלא תיקונים.
לא משחקים כאן בתקינות של הרכב, בהגיע הרגע לעשות שרות לרכב, עושים. כך גם אנו, את השירות עשינו אך ורק במוסכים של טויוטה, לקחנו קבלות על מנת שניתן יהיה להציג אותם בזמן המכירה.
כלל חשוב כאן באוסטרליה: רכבי 4×4 לא נוהגים בלילה. בכלל, ממליצים לא לנהוג בלילה על מנת לא להתקל בחיות כגון קנגורו, התקלות עם קנגורו גדול בלילה יכולה להסתיים באופן גרוע ובנזקים לרכוש ולנפש.

הקטעים האקסטרימים בשטח, היו מדהימים. זה היה שינוי מרענן מנהיגה על כביש או גרירת קראוון. וכך, באותם ימים בהם נהגתי ללא הקראוון היו ימים נפלאים, חשתי את החופש, יכולתי לעשות דברים בשטח, הרגשתי בעננים.
שרה ואני ניהלנו רישום של הק"מ מכל נקודה ממנה יצאנו בעל פעם. חשוב לנו לנהל רישום מדוייק בעניין.
הדלק הינו מרכיב מאוד משמעותי וכבד בכל הקשור לסוג רכב שכזה, מה עוד כשגוררים.
עוד מרכיב בנהיגה, לא פחות חשוב הוא: כניסת אוויר למנוע דרך המסנן. מאחר ולאורך הדרך אותה עשינו בשטח, ספגנו ענני אבק, חיפשנו ומצאנו כיסוי מבד מיוחד המכסה את פי כניסת האוויר אל השנורקל , ובכך מונע כניסה של אבק מלוכלך לתערובת המנוע.
מזג האוויר עשה איתנו חסד, לא היו לנו ימים גשומים, כך שהנסיעה עברה בטוב.
תפקיד חשוב הופקד בידייה של שרה מבלי שתחוש בו, לשמור אותי ער למשך כל הנסיעה. ואכן המשימה בוצעה על הצד הטוב ביותר.
הנהג האוסטרלי הוא קפדן אך נוח, לא עושה עניין מאי מתן זכות קדימה, או עקיפה מיותרת. הוא אוהב לנסוע מהר, בכביש ובשטח. האוסטרלי אוהב לטפל ברכבו לבד, זה עושה לו את זה.
בתחילה כשנאמר לנו לרכוש אך ורק טויוטה לא ייחסנו לזה מחשבה , אך ככל שהזמן התחיל לרוץ ואנו אחריו, הבנו עד כמה נכונה הייתה ההחלטה לרכוש טויוטה.
לסיום חברים, אנו נמצאים עכשיו בתחנתנו האחרונה לפני סידני המקום בו התחלנו את הטיול. נגיע לסידני ביום שני, נתחיל את עינייני מכירת הרכב, נחזיר את הקראוון, נסגור את עינייני הבנקים, נשלח כמה חבילות לארץ, נודה לחברינו כאן בסידני על ליווי צמוד לאורך הטיול.
בהזדמנות זו, תודה ענקית לכם חברינו בפייסבוק על ליווי ותמיכה, ייעוץ והחזקת אצבעות ברגעים קשים, הייתם חלק חשוב ובלתי נפרד מהטיול שלנו… תודה רבה לכולכם.