העיר ברום הצטיירה, בעיננו, כחור אי שם בצפון מערב אוסטרליה; רק מלהסתכל במפה ולראות את מיקום העיר, חטפתי דיכאון, אך לא כך חברים היה כשהגענו לעיר. תוססת, צעירה, חוף ים מהיפים באוסטרליה, מקומות בילוי,ישראלים, אתרי תיירות מסביב, בקיצור, עיר תיירותית במלוא מובן המילה.
אנסה להתמקד, בפוסט, במספר אתרים המייחדים את העיר ברום ואשר יצרו אצלנו עניין רב בלהגיע אליה.
להבדיל ממקומות אחרים בהם ביקרנו, העיר ברום נבדלת מהם בכך שלא נמצא כאן מספר רב של מוזיאונים, אולמות תיאטרון, קונצרטים והצגות.
עיר תיירותית , ים, טיולים, מסעדות וצעירים.
ידענו שרה ואני, שבהגיענו לעיר נצטרך לבצע מספר טיפולים בג'יפ ובקרוון, עשינו בוקינג, כן , לכל דבר קטן כגדול יש צורך לעשות בוקינג, אחרת אין התייחסות אליך. מאחר שהגענו לקראת סוף שבוע זה שיבש לנו קצת את לוחות הזמנים ואילץ אותנו להישאר מספר ימים נוספים בעיר, ואם לאמר את האמת…, לא הצטערנו.
עוד לפני הגיענו לעיר נתקלנו בשלט… חוות הקרוקודילים. מלא סיפורים שמענו, מחברים, על החיה המפחידה הזו; ישנם קרוקודילים של מים מתוקים, ואחרים של מי ים, ישנם מספר סוגים אשר ניתן למצוא בצפון מערב אוסטרליה ואתרים מיוחדים שבהם הקרוקודילים שוחים חופשי, אך שלטי כל האזהרה מורים לך בצבע אדום בולט, להיזהר ולא להיכנס למים, כי אחרת במקרה הטוב אתה יוצא ללא אחד מהאברים החשובים שלך ובמקרה הגרוע יותר…. אתה לא יוצא כלל.
אגב, החווה הינה אחד האתרים החשובים באזור העיר.
הצטרפנו לסיור בחווה….
הפנינה הינה אבן יקרה המשובצת בתכשיטים.
צפון מערב אוסטרליה הינה ה מקום בו שולים צדפות מהים על מנת להוציא את הפנינה מהם.
התהליך הוא מעניין וארוך; יש את הדרך המקובלת שהיא צלילה לעומק על מנת לשלות את הצדפה ולהוציא ממנה את הפנינה. הדרך האחרת הינה , גידול בחוות ימיות צדפות במשך מספר שנים וזאת לאחר ששתלו בצדפה גרגר זר שסביבו הצדפה מפרישה את החומר שממנו בסופו של דבר נוצרת הצדפה.
לקחנו סיור, על מנת להבין כיצד זה עובד, התלווינו לבחור אבוריג'יני שחי בחווה שכזו, והוא מגיל צעיר עוסק בשליית צדפות. הוא לקח אותנו לצפות בסרט, לסיור כיצד שולים את הפנינה מהצדפה וסיפר שעל כל מספר אלפי צדפות, ניתן לקבל פנינה אחת טובה; משם, המשכנו, כמובן, לחנות המתנות שבה ניתן לצפות בפנינים בגדלים שונים, בצבעים שונים, ובצורות שונות .
אנחנו נהנינו מאוד, אתכם אנחנו משתפים את התמונות:
ערב שישי, בעוד זמן קצר נסב שרה ואני לשולחן, נאכל ארוחת שישי, מרק ירקות, מנת עוף ואטריות, התמכרנו לבירה מקומית ( 3.5 % אלכוהול ) Ginger Beer, פצצה של בירה מקומית.
זה הזמן חברים לשתף אתכם בעוד נקודה יהודית שמצאנו כאן בעיר Broome.
מסתבר שבתחילת המאה הקודמת הגיעו ל Broome יהודים שבאו לסחור בפנינים.
היהודי הנודד בעולם אינו זקוק ליותר מאשר ידיעה קטנה אחת על מנת לארוז את מטלטליו ולצאת לדרך של נדודים על מנת למצוא את עושרו. וכך גם כאן, בצפון מערב אוסטרליה, מצאו מספר סוחרים יהודים את עושרם בסחר הפנינים.
יום בהיר אחד הופיע יהודי בשם מרק לייבגליד והתחיל את עסקי סחר הפנינים, כאן ב- Broome; עד מהרה, יצא שמו למרחקים. את הפנינים היה מוכר בלונדון בפריז, והעושר לא איחר להגיע. משלוחי הפנינים נשלחו על גבי ספינות, כל הדרך מצפון אוסטרליה לאירופה.
כמו במקומות רבים בעולם, גם, כאן עיניהם של רבים הייתה צרה בהצלחת היהודים ומרק לייבגליד שילם על כך בחייו ונירצח.
הצטיידנו במידע מוקדם אודות סוחר יהודי נוסף , שמו היה מארק רובין, שהיה הסוחר הגדול ביותר לפנינים לפני מלחמת עולם הראשונה.
מרק רובין בנה את ביתו המפואר, שניקרא "דו וואל " בפינת הרחובות – אנה והמרסלי.
יצאנו כחבורת " חסמבה" לאתר את הבית ואת הסיפור.
בימיו הטובים כאן ביתו המפואר והגדול היה פתוח בפני כל.
הקהילה היהודית כאן בעיר הייתה קטנה, לא היה כאן בית תפילה והיהודים היו נפגשים בביתו של מרק בחגים ובשבתות.
שרה ואני לא מפספסים הזדמנות שכזו לנבור בדפי היסטוריה המקומית, והנה באחד הימים יצאנו לחפש את החלקה היהודית בבית הקברות העירוני והישן, שבעיר.
מעניין שכל סיפור שכזה שזור בסיפורים נוספים להם אנו עדים.
בהגיענו לבית הקברות לא ידענו היכן להתחיל לחפש, אך כבר בכניסה נתקלנו בחלקה יפנית, זה מדהים לראות חלקות של לאומים אחרים, שאינם מוכרים לנו, כיצד הקברים נבנו, הכיתוב עליהם והסדר בחלקה; כך עברנו את החלקה היפנית, המוסלמית, הנוצרית, הסינית, המלאיית ולאחר כיתות רגליים של כשעתיים מצאנו גם את השלט….. Jewish.
זו הרגשה של התרגשות עבורנו, חווינו כבר מספר לא מבוטל של רגעים שכאלה במשך המסע שלנו, והנה אנו עומדים, שוב, מול 4 קברים בחלקה יהודית, בבית הקברות המיוחד בעיר, מתבוננים בהם ומתייחדים;
לפנינו היה שלט, שסיפר על משלחת של יהודים שביקרה כאן ב- 2013, הניחה שלט, וערכה טקס.
שרה ואני חיפשנו קצה חוט לשמות היהודים שחיו כאן בתחילת המאה הקודמת ומצאנו את:
Isaacs Maurice Edward
Mark Rosenberg
Bernie Shaumer
Liebglid Mark
ר' משה בר צבי
התייחדנו רגעים ספורים, מעמד משונה, אך כפי שציינתי אנו מתרגלים גם לרגעים שכאלה.
חזרנו לעיר לחפש את ביתו של מרק רובין; על אף ששמות הרחובות היו לנו, לא מצאנו את הבית, אך מצאנו מסעדה העומדת כנראה על חורבות הבית.
והנה , אנו פוגשים באקראי אדם העונה לשם – Wil שמספר לנו את סיפור יהודי העיר, את סיפור הבית, את סיפור מותו של אותו סוחר יהודי, והעיקר, אנו מבינים ממנו שהבית של מרק רובין נמצא ממש מטרים ספורים מאיתנו,ונכון יותר לאמר, ה"מקום בו עמד הבית…", כי כיום עומד שם בית מלון לתפארת.
התרגשות רבה אחזה בנו למשמע הסיפור, שאלנו את איש מהיכן הידע הרב , והוא ענה לנו…זהו מקצועי, אני עורך סיורים היסטוריים בעיר ומכאן אני מכיר גם את הסיפור על הקהילה יהודית שחיה כאן.
זה סגר לנו מעגל, היינו בטוחים שרה ואני שנמצא כאן ב- Broome בית כנסת או מספר יהודים, אך לשווא;
הסיפור נתן לנו, לפחות, להבין משהו אודות היהודים שחיו כאן לפני יותר ממאה שנים.
מסתבר שכאן באוסטרליה אין כל מניעה לנסוע עם גיפ על שפת הים.
כך עשינו שרה ואני, ירדנו לחוף הכי יפה בברום, קייבל בייץ והתחלנו בנסיעה ארוכה לעבר השקיעה, עם הטויוטה לנד קרוזר 70 .
זו חוויה מסוג אחר , הנסיעה בזמן השפל על החול הרך, חבורות חבורות של גיפאים ישובים להם על כסאות הנוח קרוב למים ונהנים ממזג אוויר מדהים ושקיעה חלומית.
שיירת גמלים חוצה את האופק מולנו ומוסיפה נופך מהסרטים.
בואו נצפה בסרטון ובתמונות אשר ימחישו טוב יותר את שראו עינינו.
בית קולנוע פתוח – בן 100 שנים
בית קולנוע פתוח החוגג 100 שנות פעילות, הלכנו הערב שרה ואני לצפות ב- " מלחמת הכוכבים", הפרק … סולו, חוויה נפלאה בערב קיצי, ישיבה על כורסאות נוחות, פופקורן ושתייה, ומה עוד צריך הבן אדם בכדי להינות מסרט טוב…
צילמנו קצת על ההיסטוריה של המקום ומבפנים….