זרקנו עוגן בעיירה Airlie Beach.
המונח זרקנו עוגן הינו נכון, משום שבאנו לכאן למספר ימים על מנת להפיק את המיטב שהאזור הזה מעניק למטיילים, ואכן… הוא לא מאכזב.
שפע של פעילויות , מצניחה חופשית לים , סקי מים, הפלגה לאיים על מנת לצפות בליוויתנים שזו להם העונה עכשיו להגיע לחוף המזרחי מאנטרקטיקה הקרה אל מימיו החמים של ה- Great Barrier Reef לעונת הרבייה.
צלילות ושנירקולים, הפלגות לאיים סמוכים ליותר מיום אחד, השפע כאן הוא גדול והטייל רק צריך לבחור מה מתאים לו ולכיסו.
ואנחנו, שרה ואני ידענו בדיוק לשם מה זרקנו עוגן פה, ומה באנו לעשות, נכנסנו למשרד הנסיעות הראשון שניקרה בדרכנו, שמענו מה יש להם להציע, וסגרנו עסקה.
נשארו לנו רק עוד 2 מקומות על הספינה למחר בבוקר אמרה לנו בנימה של אשת מכירות צעירה יפנית העובדת במשרד, ואנו, שמכירים את ה- פויילה שטיק של המקומיים , לא מרבים בדיבור וסוגרים למחר.
8 בבוקר מגיע רכב ההסעות ואוסף אותנו למרינה, 5 דקות נסיעה כולל איסוף מעוד מספר יעדים בעיירה.
מצטרפים לחבורה צעירה מאוד של תיירים הממתינים למלא טופס הצהרה , חלוקת חליפת צלילה, והנה אנו כבר על ה- Red Cat Adventure ספינה מהירה צבועה כולה באדום, כסאות ל- 30 מפליגים, מספר מילים של המדריך ויוצאים לדרך אל האי ליום של הרפתקאות.
במרינה לפני היציאה לים
עולים לספינה
כשעה עורכת ההפלגה, עד שלפתע צעקות רמות מפלחות את אויר הספינה וכולם מצביעים לעבר נקודה בים…היונק הענק במלוא הדרו.
משפחת לוויתנים עושה דרכה וחוצה את נתיב ההפלגה שלנו כאילו אומרת, צלמו אותנו באנו במיוחד מארצות הקור. ואנו ,כולנו חמושים במצלמות מכל סוג , לא מפסיקים לתקתק ולצלם , להשמיע קולות התלהבות וצעקות התפעלות מכל זינוק באוויר והנפת זנב לשמים של היונק המפלצתי.
ממשיכים, עדיין מביטים לאחור על מנת לספוג עוד רגע של מבט לעבר היונק עד שהם נעלמים במצולות.
ליוויתן בעמידת ראש ארוכה על הבוקר, בפוזה של "צלמו אותי"…
מגיעים לקצה האי הגדול ומתחילים להדרים עד לנקודת חוף בה אנו יורדים ויוצאים להליכה קצרה של רבע שעה על לנקודת תצפית לעבר ים החולות הלבן – Whitehaven Beach.
תופעה יוצאת דופן של ים חולות לבן ורך, בוהק באור השמש, הליכה יחפה על החול זה תענוג אחד גדול. הים חלק ומימיו חמים, צעירים רבים נהנים מחוף זה.
מקציבים לנו שעתיים להתענג כאן , שרה ואני יוצאים להליכה זוגית על החוף, כאילו אין מחר והחוף הינו רק שלנו, נהנים עד בלי דיי וחוזרים חזרה לעבר הספינה.
בכניסה לפארק החולות הלבן
מבט לעבר ים החולות הלבן
כמו לדרוך על משי
עוד קצת מהיפה והמדהים הזה
כאן ממתינה לנו ארוחת צהריים עשירה, בסדר מופתי, כיאה לשלל לאומים על הספינה: גרמנים, יפנים, ספרדים, הולנדים, אוסטרלים, סקוטים, אנגלים, וכמובן, שרה והראל הישראלים; ניגשים, אחד אחד בתורו, לעבר שולחן המטעמים ממלאים את הצלחת בכל טוב ובולסים.
הכל כאן מתוכנן, חצי שעה לארוחת הצהריים, וממשיכים בהפלגה לעבר השנירקול הראשון.
מגיעים לנקודה קרובה לחוף, מקבלים הנחיות, מסכה ושנורקל, וקופצים למים לשחות עם דגי ענק. המארגנים מתורגלים בעניין, הם מצוידים באוכל לדגים, פשטידות ירק שנשארו מסעודת הצהרים וכשכולם במים מתחילה החגיגה. נזרקים למים פירורי אוכל והדגים קופצים עליהם וטורפים כל פירור. זה מדהים לראות דגים באורך של יותר ממטר שטים לידך ופתאום קופצים לעבר פשטידת ירק כאילו זה היה מעדן קוויאר, וכך זה חוזר על עצמו, והמשנרקלים שמחים מאוד.
"משנרקלים" עם דגים
40 דקות וזזים מודיע המדריך, וכולם , כמו שעון שוויצרי על הספינה ליעד הבא שלנו היום, שנירקול בריף אלמוגים.
הפלגה קצרה מביאה אותנו לריף לא עמוק במיוחד עם אלמוגים בצבעים מדהימים ודגה מרהיבה.
קופצים למים, מעניין, אף אחד לא מוציא את ראשו מהמים, כולם המומים מהיופי הנגלה.
המדריך, שנמצא בקרבת השנורקלסטים עם סירה קטנה, מכוון את כולם לעבר מקומות יפים על פני הריף והתמונה הנגלית …. מדהימה.
שרה בקפיצה נועזת למים להתבונן באלמוגים
משנרקלים לאורך ריף האלמוגים
אלמוגים מבעד למשקפת
סימון, בידו של המדריך, על כך שנשארו לנו עוד 10 דקות, מסמן את בואו לסיום של יום נפלא, מלא בחוויות. עולים חזרה לספינה שעושה את דרכה חזרה למרינה, משם יצאנו בבוקר אל הלא ידוע והנה עכשיו, אנו עמוסי ריגושים וחוויות.
המדריך שלנו Cam
חוזרים למרינה
פוסט מקסים כמו כל הטיול המאתגר והמהנה שלכם
תודה רונית
אני תריך להפגש איתך שתחזור לספוג קצת יותר מכל הטוב הזה נוסע עוד שנה לטיול גדול …
בשמחה