לזכרה של יהל נוימן – נלסון, ניו זילנד

הנקודה היהודית במסענו.
והיום חברי היקרים התרגשות אמיתית. קיראו את הפוסט והגיבו.
הגענו לעיר נלסון בצפון האי הדרומי , ידענו שיש בעיר קהילה של יהודים וישראלים , ידענו גם מקריאה באינטרנט שהיה בית כנסת בעיר והוא כבר איננו.וידענו גם שיש בית קברות בעיר ובו חלקה המיועדת ליהודים.
עם כל המיידע הרב הזה הגענו לעיר נלסון .. יותר נכון לעיירה לפני נלסון העונה לשם wakapuaka נכנסנו לעיירה ושאלנו היכן בית הקברות ממוקם ואמרו לנו..לא היה קל למצוא אך לא ויתרנו וכעבור חצי שעה אכן מצאנו את בית הקברות . יצאנו מהרכב , השער היה חצי נעול , שרה פתחה את השער והנה אנו בפנים . ממש בכניסה מצאנו את החלקה היהודית.. היו של קברים מלפני 150 שנה של יהודים שהגיעו מאירופה לאי בעקבות הבהלה לזהב דאז. היגיעו יהודים .. יש צורך להקים בית כנסת , ואכן מספר יהודים בעלי ממון רכשו אדמה והקימו בשנת 1867 בית כנסת מעץ בית ישראל הראשון והאחרון בעיר נלסון.בית הכנסת פעל עד 1917 ואז נהרס.
שנת 2011 אדריכל יהודי עשה מאמצים אדירים על מנת להנציח את קיומו של בית כנסת במקום. ההנצחה באה בצורת קריאת שם רחוב על שם בית הכנסת..הרחוב ניקרא – Synagogue Lane .
מייד תבינו חברים את הקשר ואת מה שחווינו שרה ואני בבית הקברות.
בעודנו משוטטים בין הקברים , קוראים את הרשום על המצבות באותיות עבריות , והנה פתאום אנו רואים קבר חדש, מתקרבים וקוראים את השם – יהל נוימן ז"ל, נפטרה בשנת 2016 , כשהיא רק בת 22.עומדים אל מול המצבה , מתבוננים וקוראים את הכתוב באנגלית, ומנסים לעקל ולהבין את פשר העניין , בעודנו מתבוננים אל הקבר אנו רואים בזווית העין זוג אנשים עולים בשביל, הגבר חבוש בכיפה לראשו ולצידו צועדת רעייתו. היה ברור לי שהם יהודים , אני שואל, מדברים עברית? והאשה שכניראה לא שמעה אותי מחזירה לי תשובה באנגלית. אני שואל שוב: מדברים עברית ? ואז אני מקבל תשובה ודאי…אנו נשאלים מי אנו, ואני מספר שבאנו לחפש קברים של יהודים משנת 1860 , ואנו מוסיפים ואומרים שנתקלנו בקברה של יהל נוימן ז"ל ואנו מנסים להבין מי היא ואיך היא קבורה כאן.
ואני שואל: מי אתם? ותשובתם מקפיאה את דמי… זו הבת שלנו הם עונים לי שניהם.

                                                      
המפגש היה מרגש , פגשנו זוג ישראלים יפים וחמים עם נפש רגישה שזו בתם יהל , אשר הייתה בשלבים האחרונים של לימודיה באוניברסיטה של וולינגטון .
ונפטרה באופן פתאומי.
אלה היו רגעים של אחדות משפחתית שלנו ושלהם אל מול קיברה של יהל שבו שתולים צמחי קקטוס הבאים לבטא את צבריותה. כך עמדנו רגעים ספורים בשקט כשרק הציפור fantail , הציפור הניו זילנדית מצייצת לה מעל הענף שמעל לקברה של יהל.
ת.נ.צ.ב.ה.