בעוד אנו ספוגים באבק אדום שחדר לכל הפינות הנסתרות בגוף, בחפצים ובג'יפ, טרוטיי עיניים מקשיי שינה באוהל אחרי שבועיים של טיול אקסטרימי בקייפ יורק שבקצה הצפוני מזרחי של היבשת, נכנסנו בדרכנו דרומה לעיר ההיסטורית קוקטאון. כאן עלה קפטיין ג'יימס קוק, נציג הממלכה הבריטית, ב 1770 על הקרקע וגם על שרטון, ולבסוף עלה וכבש.
ללא ציפיות מיוחדות, ביקרנו כדרכנו בבית הקברות המקומי העתיק, שמהווה אתר תיירות חשוב בהיותו מקום מנוחה לחלוצים מן האזור.
בלוח בכניסה הוסבר שקבורים כאן בני לאומים שונים כולל יהודים. כעבור מספר דקות של חיפוש, אנחנו מוצאים שלט קטן: Jewish Section. אחרי השלט ניצבות רק שתי מצבות עתיקות אכולות בשיני הזמן ומזג האוויר. בלי קושי יכולנו לקרא על אחת מהן: "לזכרו של לואיס סולומון… אך את יתר הכתוב היה קשה לזהות מלבד העובדה שמת ב 1929 בגיל 83. על האבן בקבר שמימינו כתוב: "זוכרים באהבה את אסתר סולומון, שמתה בביתה בקוקטאון, ב 24 למאי 1942 בגיל 86.
למרגלות המצבה של לואיס, מונחת קופסא עם חלון זכוכית, ובתוכה חפץ לא מזוהה שהזכיר לי את הזר עם עלי הכסף בתוך פעמון זכוכית, שעמד על הארון הגבוה בחדר השינה של סבתא מינדל, הסבתא רבא שלי. בילדותי סיפרו לי שזהו זר שהכינו לכבוד חתונת הכסף במלאת 25 שנה לנישואיה. בכל פעם שביקרתי וישנתי בביתם, תכננתי איך אני מטפסת על שני כסאות, מורידה את קופסת הזכוכית, פותחת, רואה מקרוב ונוגעת בזר המפואר הזה, שהסבא שלי כנראה הניח על ראשה של הסבתא בחתונת הכסף. חשבתי שאם אגע, בטח הזכוכית תתנפץ, העלים יתפוררו לי בידיים, כולם יכעסו ויקרה משהו נורא.
ישבתי ליד הקבר וחשבתי לי, כמה יפה שהמנוח לואיס, או אולי אשתו שהאריכה ימים אחריו, רצו שזר נישואיהן ייקבר איתו כאות של אהבת נצח. ניסיתי למצוא בקופסת הזכוכית הסדוקה והמלוכלכת פתח, כדי לגעת בזר, אבל הקופסא היתה אטומה. והיום, אני כבר לא רוצה לשבור ולנפץ כדי לפענח סודות.
להפתעתנו, לא היה כל סמל יהודי או מונחים מקובלים כמו: פ"נ או תנצב"ה, או מלה עברית חקוקים על המצבות. תהינו, מי הם? מה עושה זוג יהודי בשנים 1870-80 בעיר הנידחת הזו.
המחקר שלנו גילה שהאדון לואיס סולומון היהודי, נולד בסידני וחי 52 שנה בעיר. לאחר שפרש מעיסוקיו כפקיד מכס וסוחר, שימש כראש עיריית קוקטאון. לא מצאנו באילו שנים. עוד למדנו, שהגברת אסתר סולומון, היתה נוצריה פרוטסטנטית. אולי זה מסביר את היעדרם של סממנים יהודים וגם נוצריים. היא אמנם קבורה לידו בחלקה היהודית, אך הוא כנראה בעדינותו, לא רצה להדגיש את השונות הדתית בינינם. ונראה ששניהם החליטו לבטל את השייכויות הדתיות המפרידות. לזוג היו שלש בנות ושני בנים ומשפחה מאד גדולה, וניתן לראות את כל עץ המשפחה באינטרנט.
קשה היה לנו לראות בחסרונם של ביטויים יהודיים בחלקה, לכן הענקנו לעילוי נשמותיהם של אסתר ולואיס סולומון, חמסה צבעונית, וקיבענו אותה לזיכרון עולם לשלט הקטן: Jewish Section. הסנפנו את אהבתם של אלו שבחייהם ובמותם לא נפרדו, והמשכנו.
החמסה שקיבענו בשלט