הפוסט- East coast , הצד המזרחי של יבשת אוסטרליה.
התחלנו את מסענו דרומה לכיוון סידני. הדרך עוד ארוכה , אך כפי ששיתפנו מהמקומות קודמים , וכל מקום מבחינתנו זה גן עדן עלי אדמות , כך מתגלה לנו החוף המזרחי של אוסטרליה, רצועות של חוף אין סופיות, חוף ים וחול בתולי שבכל פעם מחדש נדמה שאנו הראשונים שדורכים בחוף זה .

התמקמנו ביומיים האחרונים ב- Mission Beach , רצועת חוף של 14 ק"מ של חול לבן, חוף חלק, דקלים, עצי קוקוס,, ובתים נושקים לחוף . וכך גם אנו התמקמנו לנו בקראוון פארק מטר מהחוף, גן עדן אמיתי.
מאחר ואנו מוקפים באיים רבים במקום בו אנו נמצאים, ומאחר ושרה אוהבת מאוד לצלול , ובאזור שלנו נמצא "ריף האלמוגים " הארוך ביותר בעולם מעל 2500 ק"מ , היה ברור שנצא לצלילת שנירקול.
מולנו במרחק של מספר ק"מ נמצא האי – Dunk Island , אתמול בלילה ביצבצו ממנו אורות, היינו בטוחים שיש חיים על האי. בהגיענו הבוקר למשרד בו נרשמים להפלגה לאי, שאלנו מהו מספר תושביו , להפתעתו נאמר לנו שמתגוררים בו …6 אנשים המתחזקים בו את המבנים שהיו פעם כפר נופש עד שבשנת 2011 היכה באי הציקלון יאסי ועשה בה שמות.
מאז אותה שנה האי שומם , ומגיעים אליו תיירים בודדים מידי יום לצלילות ולטרקים .
עלינו לספינה שמובילה אותנו לאי יחד עם עוד 6 תיירים וכעבור רבע שעה אנו כבר דורכים על החול הלבן של האי.
הסקיפר של הספינה הראה לנו את הדרך לעבר חוף הצוללים, ומייד לאחר מכן נעלם כלעומת שבא.
חושה מעלי עץ הקוקוס כדוגמת החושות בסיני קידמה את פנינו, התישבנו לנו מוקסמים מתבוננים אל הים ואל היבשת ממול ומתחילים להכנס לאווירת המקום.
מתמקמים,תופסים שלווה, כאילו אין בכלל זמן. כעבור זמן מה מתחילים בהליכה לעבר חוף הצוללים .
בדרך אנו עוברים את בתי כפר הנופש או מה שנשאר מהם, חלקם ממש הרוסים מסופת הציקלון האחרונה, ומסתבר שחלק מהווילות במקום נשאר על תילו ובהם גרים אותם 6 אנשים.
המקום ניראה כמו גן עדן אמיתי , לא ברור מדוע לא שיקמו את המקום . יש פה שדה תעופה קטן, בריכת שחיה גדולה, ווילות וקוטג'ים לנופשים שבאו, הכל נושק למים, אך מסתבר שסופות אכן מכות באותו מקום יותר מאשר פעם אחת כשמדובר בסופת ציקלון אימתנית כניראה שלגבי שיקום המקום עושים חשיבה מחדש.
בכל אופן אנו ממשיכים בדרכנו לעבר חוף הצוללים הנקרא Muggy Muggy Beach .
חוצים רצועת חוף מדהימה הנמצאת בשפל , נכנסים לתוך יער טרופי מלא בעצי דקל , ועצים טרופיים אחרים, שבילים עולים ויורדים לאורך החוף מובילים אותנו בסופו של דבר אל החוף הנסתר.
אין מילים… חוף מלא בעצי דקל, חול לבן, ים חלק, ואלמוגים בשלל צבעים ממש ממול. לא בא לעזוב את המקום , רק אני ושרה, כמה סירות שמגיעות גם כן לחוף הנסתר על מנת לצלול, שרה חמושה בציוד שנירקול קופצת למים , ואני מתחיל לסייר בחוף כאילו זה עתה גיליתי אותו .
מחזה מדהים, ים חלק, מלא איים סביבנו, שקט בראשיתי ,חלוקי אבנים בשלל צבעים , אני אוסף כמה מהם כי הבטחתי לצביקה להביא לו , הבטחה זו הבטחה , ואכן הם יפים שבא ל…..
הזמן חולף לו וכבר צריכים לחזור כי הספינה מחזירה אותנו ליבשת, את דרכנו חזרה למזח אנו עושים בעצלתיים , השמש הנעימה מלטפת, המים חמים, בדרך חזרה אנו פוגשים מיני פרפרים בשלל צבעים, מתפעמים מהשפל במים , סירה שרק לפני 3 שעות עוד הייתה במצב של ציפה במים נמצאת עכשיו מונחת על קרקעית החול , השינויים כאן הם קיצוניים ומהירים מאוד , יש לשים לב לכך כי לפעמים נתקעים וזה ממש לא נעים.
חזרנו ליבשת לאחר יום נפלא ומלא חוויות.

אני מצרף לינק ליוטיוב על מנת להמחיש את שהתרחש באי בזמן סופת הציקלון, אך עד אז , תהנו מהתמונות חברים….

שבת שלום.