השעה אצלנו כעת 16:30 , 7 וחצי שעות לפני כניסת השנה החדשה כאן בסידני.
שרה ואני התחלנו את היום בשייט במימי סידני, מאיר.. חברנו הקרוב בסידני השיט אותנו בסירת המנוע המהירה שלו לאורך החופים המרהיבים של סידני, על הדרך ציפינו בביתו של ראש ממשלת אוסטרליה החי לו בביתו הפרטי באחד האדם.
שטנו בסמוך לכלי שייט של חיל הים האוסטרלי, ניתן היה לגעת בהם, כל המפרץ בסמוך לבניין האופרה מוצף בכלי שייט ויאכטות העוגנות משעות הבוקר המוקדמות בסמוך למקום שממנו ניתן לצפות במופע הזיקוקין.
כעבור שעתיים של הפלגה נעימה וגם קצת יצאנו לעבר הים חזרנו לאזור האופרה על מנת למצוא מקום לשבת לקראת השואו בחצות .
המקום מוצף בבני אדם.. יש האומרים מיליונים יגיעו לקראת חצות.. הם מקיפים את המקום משני צדדיו, הקימו אוהלים ולנו את הלילה במקום וזאת על מנת להתמקם במקום שניתן לראות הכי טוב את ופי הזקוקים.
לצפות בהמוני האדם , נותן תחושה של מחנה פליטים לעיתים במדינת עולם שלישי.
כל הצבעים ומכל המינים פוסחים על פנינו לכיוון אחד.. לעבר מקום טוב על מנת לצפות במופע.
זה ניראה לי לא הגיוני לשבת מעכשיו ועד לחצות עד לתחילת המופע.. אנו משוטטים לנו במתחם הענק, נהנים מן האווירה המטריפה,הצבעים היפים, השירים וריקודים, והמינים המונים זורמים לתפוס מקום.